דף הבית >> גלריה >> סרטונים
 
סיפרו של שלמה נדל כתבה לאה ליפינר - להצמיח שורשים
שלמה היה אחד מחניכי יאנוש קורצ'אק - הילד כעץ השדה / לאה ליפינר
כשמסתכלים על עץ רואים את חלקו הגלוי: את הגזע.
את הענפים והעוולה -אך איננו רואים
שלמה נדל היה חניך בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק. הוא צילם את חיי היום-יום. תערוכה בבית אריאלה בתל-אביב מציגה צילומים אלו.
Shlomo Nadel was a child in Korchak's orphanage.The photos he took there are now exhibited in the public library in Tel-Aviv , more than 80 years after they were taken
שלמה נדל חניך מבית היתומים של יאנוש קורצ'אק מספר מזיכרונותיו
על חברו יונס בלר הילד שהיה מחונן בנגינה על כינור
נקודת אור באישיותה הקודרת של סטפה ניתן לראות בחוש ההומור המפותח שהיה לה. כך, למשל, נהגה לטעון שלשומה שעיטרה את פניה יש תפקיד בעולם. היא נמצאת שם, אמרה, כדי שזו תתמוך במשקפיים שעל אפה.
על קיומה של רגשנות באישיותה של סטפה למדתי באחת מחגיגות חג החנוכה שנערכו במוסד, בה הופיע יונס בלר, חניך בית היתומים, ילד מחונן שניגן יצירות שלמות בכינור ללא תווים. בגיל צעיר מאוד כבר זכה בפרסים, בין השאר מטעם התזמורת הפילהרמונית של פלשתינה (שהפכה לפילהרמונית
יונס בלו־ מנגן בכינורו. שלמה צילם בשנת 1935.
הישראלית ברבות הימים). באותה מסיבה ניגן יונס מזורקה של הקומפוזיטור הפולני הנריך וויאנבסקי. אני עמדתי בקהל, לא רחוק מסטפה. לרגע נפגשו מבטינו, וגיליתי להפתעתי הרבה שהיא מזילה דמעה. הנה לפניי סטפה הקשוחה, שאינה מצליחה להסתיר את דמעות האושר וההתרגשות לשמע נגינתו של יונס. אני סבור שהיא חשה באותו מעמד כאם גאה. ובאשר ליונס, שללא ספק היה צפון לו עתיד מזהיר לולא השואה שעמדה בפתח - הרי שאינני יודע מה עלה בגורלו. הוא היה צעיר ממני, ועל כן נשאר בבית היתומים לאחר שאני עזבתי אותו.
 
 

צור קשר

בואו לבקר אותנו בפיסבוק