דף הבית >> ביוגרפיה
 
(שלמה נדל).
שלמאק רוטברד.
 10/10/1920

שלמה נולד ב 10/10/1920 לגילה נדל ויוסף רוטברד, אח בכור לסאמק.
המשפחה הייתה ממעמד נמוך וקשת יום ,
אביו יצר קופסאות לאריזת כובעים לפי השתייכות חסידית,
ואימו  עזרה לידו עד שהלך לעולמו, לאחר פטירתו נשארה ללא פרנסה.
לכן עבדה במשק בית כדי לפרנס את המשפחה.
שלמה היה בן 4 כאשר נפטר אביו.
בשל קשיי המשפחה הוא טופל על ידי משפחה אחרת ללא ילדים משלה.
לבית היתומים התקבל בשם שלמה נדל,
מאחר שהוריו התחתנו בטכס יהודי בלבד,
ולא נרשמו אזרחית בעריה כנהוג בחו"ל.
בבית היתומים שהה שלמה כ 8 שנים,
הוא התחנך לפי חוקי הבית ואף עמד למשפט בגין עבירות לא פעם,
למרות זאת הוא נבחר לדיין בבית המשפט של בית היתומים.
בכיסו תוכלו למצוא את האגוז שמצא במרק הקניידלעך של סדר פסח,
שלפי מסורת הבית מי שמצא אותם קיבל מתנה (5 זלוטי).
אצל קורצ'אק החל לפתח את תחביב הצילום,
אהבת חייו ומה שהפך בהמשך למקצועו ופרנסתו.
עד היום נמצא ברשותו אלבום תמונות מתקופות בחייו,
ששרד כבר הכול, היקר מאד לליבו.
בגיל 15 החל לעבוד אצל צלם ידוע בוורשה בהמלצתו של קורצ'אק,
ובאותה עת הצטרף לחייו - כלב זאב שליוה אותו בבדידותו
וקיבל את שמו משלמה "רקס",
על תקופה זאת שלמה עדיין מספר מגוון חוויות .
בעקבות מלחמת העולם השנייה הוא נאלץ לברוח לרוסיה,
שם שהה בלוית חברים במחנות לעבודת פרך,
ולמד בין היתר לשתות וודקה...
עם סוף המלחמה חזר שלמה לפולין והצטרף לקיבוץ.
מכיוון שחשב שלא נותר זכר ממשפחת אימו,
החליט לאמץ סופית את שם נעוריה, ונקרא שלמה נדל.
מטרת הקיבוץ הייתה עלייה לארץ ישראל,
ועל כן נתקבצו בו צעירים רבים מפולין.
שלמה עסק בעבודות חוץ בצילום,
וכמובן שהייתה לו הצלחה גדולה בקרב הנשים.
כל שכן שם הכיר את פרידה שעבדה במטבח ובחדר האוכל,
ודאגה למזון לכלל הקיבוץ ובמיוחד לשלמה שעבד מחוצה לו.
לאחר שפרידה סירבה לצאת עם חבר טוב שלו,
החליט שלמה להתערב ופנה לפרידה בטיעונים למען חברו.
פרידה שלא הייתה מעוניינת (למראית עין בלבד) בחברה גברית,
דחתה אותו על הסף. כדרכו, שלמה התעקש והציע אף את עצמו,
ולבסוף היא נשברה והסכימה להצעת הנישואין שלו.
במבט לאחור הוא מצא בפרידה אישה, אחות,
חברה ואם שהיו חסרים בילדותו!
ב-15 באוקטובר 1946 נישא הזוג המאושר והכלה קודשה בטבעת פח זולה,
כי זה מה שיכלו להרשות לעצמם....
וכל זה במטרה לעלות לארץ.
אחר והשלטונות שינו את דרישותיהם כל הזמן,
נאלץ הזוג הצעיר לפוך למשפחה.
ב-12 בספטמבר 1948 נולד בכורם יוסף.
לאחר תלאות אין ספור ומריבות עם השלטון,
בחורף של 1950 עלתה סוף, סוף המשפחה ארצה.
המשפחה הגיעה לשער העלייה בחיפה,
ועברה את תלאות קבלת העולים החדשים בארץ המובטחת,
לבסוף הם שוכנו במעברת באר יעקב בצריף שהכיל מלבדם עוד 12
משפחות מוצאים שונים,
במעברה פתח שלמה עסק לצילום עם שותף למבנה,
שהיה בו סנדלר! ב-1951 ולאחר עיכובים שונים ומשונים
החליטה המשפחה להתגורר ברמלה,
בבית שחדריו חולקו לשלוש משפחות שונות.
המטבח, ההול והשירותים היחידים היו משותפים לכולם.
למבנה היה מרתף, שהיה בשימוש אחד הדיירים ובירידה למרתף,
הקים שלמה מעבדת צילום,
ובהול המשותף הייתה פינה לצילומי סטודיו,
ב-4 ביולי 1952 כשנה לאחר מכן הצטרף אח חדש למשפחה, ראובן.
לאחר לחצים רבים של חברים ונכונותם לעזור בהקמת עסק לשלמה,
נולדה החנות בשם פוטו-פילם ברחובה הראשי של רמלה.  
מהסטודיו הקטן יצא שלמה לצלם את כל גדולי האומה של אותה תקופה,
את תלמידי רוב בתי הספר ברמלה והמוצרים החדשים שיוצרו בבתי חרושת בסביבה,
עוד בסטודיו הוא צילם תינוקות וילדים בחגים, החג הכי טוב לעסקים היה פורים.
שלמה היה אומן בתחומו ובתקופה שבה עשו ריטושים וצבעו תמונות ביד.
לעומת זאת הוא לא היה איש עסקים מצוי, הוא לא ידע לרמות לקוחות,
לדרוש כספים או להתחנף לנשים מכוערות.
כיום מתגורר שלמה עם פרידה רעייתו בעיר רמלה.
עם הזמן יצר את עץ משפחה מורחבת :
2 בנים (יוסף וראובן),
נכד אחד (עמית) ושלוש נכדות (עדי, קרן וורד).
ושבע נינים (אורי ונויה, ירין ועומר, יובל ופלג, שליו).
 

 
 
 

צור קשר

בואו לבקר אותנו בפיסבוק